דו"ח פעילות מבצע "באשר תלכי" ומרכזי SheltHer
פברואר-מאי 2022

דו"ח פעילות מבצע "באשר תלכי" ומרכזי SheltHer

 פברואר-מאי 2022

"איתך באשר תלכי" – דו"ח פעילות, פברואר-מאי 2022

תוכן הענייניים

משלחת 6	משלחת 2	משלחת חלוץ

ערך: ד"ר מייק נפתלי

1. משבר הפליטים מאוקראינה – תמונת מצב

מאז תחילת הפלישה הרוסית, שליש מהאוקראינים נאלצו לעזוב את בתיהם. זהו משבר העקירה האנושי הגדול ביותר בעולם כיום. למעלה משבעה מיליון בני אדם נותרו עקורים בגלל המלחמה בתוך אוקראינה ו-15.7 מיליון , לפי ההערכות, אנשים זקוקים בדחיפות לסיוע הומניטרי ולהגנה. מספר דומה של אוקראינים נסו מהמדינה (6.9 מיליון). בחודשים האחרונים קרוב ל 2.1 מיליון פליטים שבו לאוקראינה, בעיקר למערב במדינה.

לפי נתוני נציבות האו"ם לפליטים – UNHCR  בסוף מאי י למעלה מ-4.7 מיליון פליטים שהו במדינות אירופה, כ 60 % מהם במדינות הגובלות (פולין, רומניה, הונגריה, סלובקיה ומולדובה) ו 40 %  במדינות אחרות , בעיקר לגרמניה. למעלה מ-2.9 מיליון פליטים מאוקראינה נרשמו להגנה זמנית או תוכניות הגנה לאומיות דומות באירופה.

בתוך אוקראינה, אנשים רבים שנלכדו אינם מסוגלים לספק את צרכיהם הבסיסיים כולל למזון, מים ותרופות. מזרח אוקראינה נותרה מרכז הלחימה הנוכחית, אם כי ההפגזות והתקיפות האוויריות נמשכות באזורים אחרים . אספקת הסיוע מציל חיים נותרה מאתגרת ביותר, בהעדר גישה הומניטרית בטוחה באזורים שבהם פעולות האיבה נמשכות.

פולין – תמונת מצב: 

מאז 24 בפברואר, יותר מ 3.6 מיליון פליטים נכנסו לפולין מאוקראינה בטווח של כשלושה חודשים,

הם מהווים את אחת מתנועות הפליטים הגדולות בעשרות השנים האחרונות ממדינה למדינה. הפליטים נכנסים לפולין דרך שמונה מעברי גבול רשמיים, הגדולה שבהן הינה מדיקה, בדרום מזרח פולין. מנקודות המעבר רוב הפליטים מוסעים/נוסעים למרכזים עירוניים מרכזיים, כולל ורשה, ורוצלב, קרקוב וגדנסק. פולין קיבלה את הפליטים בהכנסת אורחים חמה ובסולידריות והקלה על הגישה לקבלת זכויות בסיסיות ושירותי הצלת חיים. כ-90% מהמגיעים הם נשים וילדים, כולל ילדים ללא ליווי, אנשים עם צרכים מיוחדים, נכים ואנשים בגיל השלישי. 

פסיפס פעילות באחד ממרכזי השהיה של SHELT-HER, בז'שוב, מזרח פולין

1. מבצעי הסיוע של טופז, TAG והארגונים התומכים והנלווים:

שלושה חודשים חלפו מאז התחלנו את הפעילות למען אוקראינה. התחלנו במבצע הצלה "אוקראינה לא לבד", בהובלת עמותות    Tag International Development וטופז בינלאומי. בהמשך השקנו את המבצע "איתך באשר תלכי", ובחודשים האחרונים נתנו דגש מרכזי לפעילות במסגרת בפרויקט "השלטר"  SheltHer– מרכזי שהייה, תמיכה והכוון לנשים פליטות בסיכון וילדיהן בעיר ז'שוב שבמזרח פולין.

ב.1. עיקרי הפעילות:

עד כה שיגרנו לאזורי הגבול שבין אוקראינה ופולין שבע משלחות מקצועיות, שכללו למעלה מארבעים אנשי מקצוע, רבים מהם אנשי מקצוע בכירים, המומחים בתחומי הפסיכו-טראומה, טיפול בנשים וסיוע לקורבנות תקיפה מינית, טיפול באמצעות תנועה ואמנות, ניהול מסגרות חוץ ביתיות לאוכלוסיות בסיכון, ועוד. חלק ניכר מהמתנדבים היו והינם דוברי השפה הרוסית ו/או אוקראינית ואף פולנית, ופעלנו במספר זירות:  במעברי הגבול בין אוקראינה לפולין, במרכזי השהייה הזמניים הסמוכים לגבול, ובערים ז'שוב, קרקוב וורשה. חמש משלחות נוספות מתוכננות לנסוע בחודשים יוני – אוגוסט.

הפעילות התפרסה על התחומים הבאים:

1. סיוע בחילוץ מאות יהודים מאוקראינה לרומניה ומולדובה, ובכללם ילדי פנימיית "עלומים "בז'יטוניר (פברואר – מרץ).
2. מתן סיוע הומניטרי (מזון , לבוש, היגיינה), לאלפי פליטים במרכזי הקהילות היהודיות במרכז אוקראינה ובדרומה(פברואר – מרץ).
3. מתן סיוע, תמיכה וליווי למאות נשים, ילדים ומשפחות במעברי הגבול מדיקה וקרקובטס, במקלטים זמניים בטסקו – פרשמישל, ובמתקנים אחרים באזור, ובריכוזי פליטים בתחנות הרכבת בקרקוב.
4. סיוע רפואי ראשוני לפליטים במעברי הגבול.
5. הפעלת תוכניות הכשרה בתחומי הפסיכו-טראומה לצוותי התערבות פולניים, אוקראיניים וארגונים בינלאומיים.  פעילות זו כללה מתן הכשרות לצוותים מקומיים ,"והעברת השרביט" לחלק מהפעילויות עבורם. הפעילות התקיימה הן באזורי המעבר והן בערים ז'שוב, קרקוב וורשה.
6. פתיחת מרכזי  שהייה ותמיכה לפליטות ומשפחותיהן בעיר ז'שוב, והפעלתם באמצעות צוותי מתנדבים מישראל ומהעולם היהודי. זאת, במסגרת מבצע הסיוע המשותף עם חברת צלסיוס "SheltHer". פתיחת המרכזים כללה רכישת ציוד ואבזור הבית. בכל בית מתגוררות כ- 15-20 פליטות וילדיהן.
7. בניית תשתית מקצועית וארגונית לקליטת נשים פליטות וילדיהן וגיבוש תוכניות סיוע מותאמות לפליטות ולמשפחות השוהות בבתים.
8. פעילות קהילתית מגוונת במוסדות, בבתי ספר ובסוכנויות שונות העוסקות בפליטים, ויצירת קשרי עבודה תומכים והדדיים. שימור ופיתוח יחסי עבודה מול גורמים שונים בעיר העובדים עם פליטים מאוקראינה, וכן עם ארגונים וגופים אשר נמצאים בקרבת ז'שוב, וגופים העובדים בתחנות מעבר גבול העיקריות לקליטת הפליטים.

תמונת מצב , שבוע אחרון של מאי 2022:

 בשבוע האחרון של חודש מאי ניתן להבחין בירידה משמעותית של כניסת אוקראינים לשטחי פולין. היקפי הפעילויות במעבר גבול מדיקה ותחנת השהייה בפרשמישל –  טסקו הצטמצמו משמעותית. מזוהה תנועה הפוכה של אזרחים ואזרחיות אוקראינים בחזרה לשטחי אוקראינה. מהשטח אנו למדים כי כרגע הפליטות זקוקות פחות לסיוע חירום פסיכו-תירפויטי מידי (אם כי יש אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים), והדגש עתה מושם על התארגנות והתאקלמות במדינה עצמה. הצרכים המיידיים שלהן בשלב הזה עוסקים בביטחון ויציבות: מציאת קשרים חדשים בקהילה, תמיכה הדדית, רישום ילדים למסגרות לימודיות, מיצוי זכויות כפליטות וחיפוש עבודה ומגורים.

ואהבה , אהבה, אהבה

ב.2  פאזה ראשונה – מבצע חילוץ והצלה –  27.02.2022-12.03.2022 :

מבצע חילוץ והצלת ילדים ומשפחות יהודיות באוקראינה וסיוע לפליטים במדינה התבצע מתחילת המלחמה ועד סוף השבוע השני של המלחמה. במסגרת המבצע של עמותת Tag International , יחד עם חטיבת ברית עולם, חטיבת הסיוע ההומניטארי של ארגון "טופז בינלאומי" (IIR-Integrated International Relief Qnit ), ובשותפות עם ארגונים יהודיים באוקראינה, סייעו בחילוצם של ילדים , נשים ומשפחות יהודיות מהערים ז'יטומיר, ניקולאייב וערים אחרות, והעברתם למדינות גובלות (רומניה, מולדובה ופולין). במסגרת מבצע זו ניתן סיוע הומניטארי לפליטים יהודים ולא יהודים כאחד. למעלה מ 200,000 $ הועברו לתמיכה בפליטים באוקראינה עצמה, לקראת יציאתם מהמדינה,  וגם, לחילוץ יהודים מקהילות אלה ,ובכלל זה – חילוץ כמאה ילדים מבית היתומים של עלומים בז'יטומיר, שהגיעו בשלום לישראל ב -6.3.2022.

חלוקת מזון לפליטים בבית הכנסת בזיטומיר

המבצע הראשון הובל על ידי ד"ר הרב יוסי אייבס, מנכ"ל ומייסד עמותת Tag, על ידי מריה רדינסקי – יו"ר חטיבת "טופז -ברית עולם", והרב שלמה ווילהלם, רב קהילת זיטומיר ומערב אוקראינה, ובשותפות עם עמותת עלומים וארגוני הקהילות היהודיות באוקראינה.

ב.3. פאזה שניה [שלב שני] – מבצע "איתך – באשר תלכי" – סיוע ותמיכה לנשים ונערות ולמשפחות פליטים  בפולין ,והצלת נערות ונשים מניצול ושיעבוד 01.03.2022  – 31.03.2022:

עם התגייסות ממשלת ישראל והמוסדות הלאומיים  לסיוע בפעולות החילוץ מאוקראינה, מבצע הסיוע הועתק  לעבודה עם מוקדי פליטים בתחנות מעבר בדרום מזרח פולין.

לצורך כך הוקם מטה ארגוני משותף של חטיבת ברית עולם של ארגון טופז בינלאומי (ע.ר.) ושל. עמותת "תג לפיתוח בינלאומי" (ארה"ב) , "המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות" (ע.ר), "לא עומדים מנגד" (ע.ר.), "איגוד היועצות למעמד האישה ברשויות המקומיות", תכנית "פורט דה" ,ו"המועצה הישראלית להתנדבות".

הפליטים בפולין:, קרוב ל 2/3 מכלל הפליטים שנסו מאוקריאנה עברו לפולין. פליטים אלה שהו ושוהים ביחידות מעבר ובתנאי מעבר בפולין עצמה, כשרבים מהם שואפים להגיע בהמשך למדינות אחרות במערב אירופה.

מהתקשורת, מאי שפירא בשטח

מוקדי מבצע "איתך – באשר תלכי":

1. סיוע וטיפול בפסיכו-טראומה: תמיכה, ליווי נפשי וטיפול בטראומה, תוך קידום פעילות לפיתוח מודעות וערנות בקרב כל ארגוני הסיוע הפרוסים בשטח, בכל הקשור לניצול נערות ופגיעתן. פעילות זו מושתתת על מגוון שיטות שפותחו בישראל בתחום עבודת השטח בטיפול באוכלוסיות במשבר ובטראומה, הן במצבי חירום לאומיים, והן בתוכניות לנפגעות תקיפה מינית, תוכניות לנוער וצעירים חסרי בית ועוד.
2. סיוע הומניטארי: אספקת מזון, שתייה, תרופות מדף בסיסיות וציוד רפואי, מוצרי היגיינה, שמיכות ושקי שינה, עמדות טעינה ותקשורת, וכל תמיכה אחרת שתידרש לפליטים.
3. סיוע רפואי : מתן שירותי רפואה ציבורית, היגיינה ורפואה משפחתית .
4. מרכזי השהייה ותמיכה: לקליטת נשים, נערות ומשפחות, ומתן טיפול וסיוע כוללני שיימשך משהות זמנית של ימים ספורים ועד חודשים, ככל שיידרש. (בשותפות עם קבוצת מעגל נשות אורקה בעולם)
5. בנוסף, קידום תוכניות מניעה והסברה בארץ ובאירופה למניעת ניצול ושיעבוד נשים.

פעילות השטח בפולין מבוצעת ומנוהלת על ידי "טופז בינלאומי" – יחידת IIR – Integrated International   Relief בסיוע ארגוני המבצע השונים. "תג בינלאומי" תומך בפעילות ברמה האסטרטגית בגיוס משאבים ושותפים מקומיים ובינלאומיים.

הפעלת תחנות ומוקדי הסיוע – פעילות המתנדבים:

התחנות הופעלו על ידי משלחות מקצועיות  של מתנדבים  ישראליים שיצאו לשליחות של בין 10 ל -18 יום. המתנדבים, כולם אנשי מקצוע, ובכללם :עובדים סוציאליים, פסיכיאטריים, פסיכולוגים, בעלי רקע בפסיכו-טראומה, מומחים בטיפול בטראומה ומצבי משבר. וכולם דוברי השפה הרוסית או/ו אוקראינית. בנוסף, משתתפים במשלחות רופאים ואנשי ארגון, מנהל ופיתוח. ראוי לציין כי כל פעילות המשלחות הינה על טהרת ההתנדבות!

ב3. פאזה שלישית : מבצע  SheltHer

הרקע לפרויקט: מתן בית בטוח לפליטים אוקראיניות

למעלה משבעה מיליון פליטים ברחו מאוקראינה, כשני שלישים מהם לפולין, רובם הגדול נשים. הן קורבנות של זוועות מלחמה, והן קורבנות פוטנציאליים של ניצול והתעללות נוספים. נשים רבות  עברו טראומה וניצול בעת המנוסה. הפליטות נמצאות בסיכון מוגבר לסחר וניצול. הן זקוקות להגנה, ביטחון ושיקום רגשי, נפשי ותעסוקתי.

במסגרת פרויקט שלטר, בחסות וסיוע חברת צלזיוס העולמית, ארגון אורקה – המאגד נשים ישראליות ברחבי העולם וארגונים נוספים, הקמנו מענה כוללני לצרכיהן של פליטות הנמלטות מהמלחמה באוקראינה, מהסיוע הבסיסי ביותר ועד לשיקום רגשי ותעסוקתי ארוך טווח. המרכז הראשון נפתח בחודש אפריל, והשני במאי בעיר  ז'שוב, כ-80 ק"מ מגבול פולין-אוקראינה. במרכזים שוהים כ -30 נשים פליטות וילדיהן.

מטרות תכנית SheltHer

1. הקמה והפעלה של מרכזי שהייה ותמיכה: מאפשריים משהייה זמנית של מספר ימים, ועד למגורים מספר חודשים.
2. מתן סיוע וטיפול בפסיכו-טראומה: תמיכה וטיפול פסיכולוגי בטראומה, לצד פעילויות להגברת המודעות להפחתת הסיכון לניצול, שילוב הנשים השוהות במרכזים בתעסוקה הולמת, תוך דאגה לילדים, לפעילות חינוכית, הוראתית, וחינוך משלים.
3. הכשרת אנשי מקצוע מקומיים, גופי חינוך ורווחה, ארגוני מתנדבים מקומיים ובינלאומיים בכל הקשור למצבי פליטות, התמודדות עם מצבי דחק וטראומה, והתארגנות קהילתית תומכת.
4. פיתוח יכולות – תעסוקתיות וכישורי חיים כלליים בקרב הנשים וילדיהן.

עקרונות פעולה:

כוללניות – כיסוי צורכי הנשים החל ממזון, תנאי מגורים נוחים וטיפול בילדים, דרך מתן סיוע רגשי ופסיכולוגי, סיוע במציאת תעסוקה וסיוע השמת הילדים בקהילה ובבתי הספר.

קהילתיות -התחברות לתשתיות ומסגרות קהילתיות קיימות, וסיוע במימון הדרכה והכשרה של אנשי מקצוע וטיפול מקומיים .

גמישות – פעילות המושתתת על יכולת תגובתיות מהירה לתנאי השטח הדינמיים והמשתנים, היערכות להרחבת הפעילות לזירות באוקראינה, ככל שהשטח והמשאבים יאפשרו..

הגנה – הגנה על הנשים, והפחתת מכלול אילוצים העשויים לדחוק נשים למצבי פגיעות וניצול על מנת לספק לעצמן אמצעי קיום בסיסיים.

הפעילויות השונות מבוצעות על ידי מתנדבים ישראליים, היוצאים למשימות של בין 12 ל-18 יום. המתנדבים כולם אנשי מקצוע, לרבות עובדים סוציאליים, פסיכיאטרים, פסיכולוגים, מטפלים באומנות ועוד, בעלי רקע בפסיכו-טראומה, מומחים לטיפול בטראומה ומצבי משבר. רובם דוברים רוסית ו/או אוקראינית.

סיפור אחד: נדיה בת 22. היא ראתה מספיק לכל החיים! היא ראתה את אביה מת מפגז רוסי תועה. אחיה הצטרף לצבא אוקראינה והיא מבועתת ממה שעלול לקרות לו. בית הוריה, ביתה – נהרס, ועם ההרס אבדו כל חפציה. אימא שלה חולה מכדי לעזוב. נדיה עשתה את דרכה לפולין – לבדה. נדיה חשבה שאין לה אף אחד. אבל עובדת סוציאלית מפרויקט SheltHer פגשה אותה בגבול. לנדיה יש עתה בית חם מסביר פנים. מלבד ארוחות חמות ומיטה נוחה, יש לה זמינות לתמיכה רגשית חברתית ותעסוקתית.

יעדי הפעילות לחודשים יוני – אוגוסט:

• העמקה בשלב התמיכה ובניית חוסן אישי לנשים בשלטר: במציאת עבודה, פיתוח כישורי חיים ומיומנויות נוספות אשר יעזרו בשלב הבא למשפחתן ביציאה לעצמאות).
• עבודת יישוג (out reach ) מרחבית על מנת להבטיח רצ"ב של פליטות ומשפחות לשהייה בשלטרים. משפט לא ברור..
• יצירת עוגנים קהילתיים וחיזוק החוסן הקהילתי, יצירת חיבורים ותמיכה מקיפה לצרכי המתנדבים והפליטות בז'שוב וסביבתה.
• עבודה עם בתי ספר הקולטים פליטים בעיר, ובכלל זה: עבודה פרטנית עם הורי הילדים והתלמידים בפעילות שכבר מתקיימת עם הורים שיש להם קשיים גם ברמה הפרטנית וגם ברמה ההורית.
• .פיתוח קשר ועבודה רציפה עם רשויות העיר, בייחוד עם סגנית ראש העיר ומחלקת רווחה.

 ד. מקבץ דיווחים ואירועים מהשטח :

מתנדבת:

• …כבר ביום הראשון הבחנתי וזיהיתי תופעה מטרידה של נשים עם שלטים המבטיחים אוטובוס למדריד או גרמניה, עם מגורים ועתיד מבטיח. והן מחליטות בשבריר שנייה לנסוע אל הלא נודע ללא מחשבה כלל. הסיכונים קורעי לב. הסכנה מוחשית. לא דמיונית. סבתא בבושקה זקנה עם נערה צעירה והופ – הנערה נפרדת ונוסעת. כל הבטחה מתפרשת מיד בתמימות כעזרה מטוב לב. עוד אחזור לתופעת הנשים עם השלטים שכן היא מהותית. למדתי אותה במקומות נוספים ליד הגבול ובעיירות אחרות. נושא הסכנה לנשים ברציפים ולנגד עינינו עמד אדם עם שלט קרטון והציע מגורים וכלכלה בגרמניה, והבטיח השתתפות בהסרטת סרטים בגרמניה. כנראה אין אפשרות איסור  ומניעת נוכחותו שם. אין ספק שזיהוי זה של תבנית ודפוס ברורים לחלוטין של לכידת נשים ברגעי חולשה שלהן, הינו מוקד מרכזי להתערבות, כנראה עםה רשויות של הפולנים.

• הנשים נושאות בחיקן תינוקות, ביד אחת פעוט וביד השנייה מזוודה קטנה או שקיות. הילדים עם בובות פרווה ביד. לעיתים מצטרפת גם חיית מחמד של המשפחה.
• מבטי הנשים מכמירי לב. כמו אשת לוט, אין להביט אחורה לחיים ובני המשפחה שנותרו מאחור. והמבט קדימה ריק ולא ממוקד. לאן, מתי, איך ייראה העתיד. הילדים שקטים וממושמעים, מכונסים בעצמם ולא מתלוננים
• נערות צעירות לעיתים עם אימן אך לעיתים לבדן. מחוז חפצן לא תמיד ידוע. קשר אינטרנטי עם בחורה בנורבגיה או ספרד, מביא אותה לעלות לרכבת אל הלא נודע. אנשים מחפשים קשרים רחוקים, כתובות ערטילאיות. העיקר לנוע מערבה, רחוק ככל האפשר.
• בנסיבות האלו הן טרף קל לטורפים. 
• לאוכלוסייה הפולנית המקומית טוב לב בשפע. ארגוני מתנדבים ומתנדבים עם יוזמה פרטנית מגישים כל סיוע אפשרי, ממזון ועד לכרטיס סים מקומי, תחנות עזרה ראשונה וחנויות בקניון המפואר, שהוסבו לתחנות מנוחה עם מיטות ומזרונים, לשהות של כמה שעות.
• משרדים מאולתרים למתן מידע והפנייה. חנויות חלוקת מזון. אפילו דוכני מזון ואביזרים לחיות מחמד.
• ארגזי מנשא לכלבלבים, רצועות ועוד. בכל פינה תחנת סיוע כלשהי.
• האבסורד חד ומחניק – משהו סוריאליסטי, בין הקניון החדשני והאלגנטי של מקום מערבי שלוו, על חנויותיו ובתי הקפה שלו, ועל סף פתחם – אלפי פליטים עקורים מבתיהם וחייהם. מכמיר לב.
• הסתובבתי שעות במקום, מנסה להבין את צרכי הנשים והילדים, לנסות לסייע בהפניה, בבירור כלשהו. לחייך, להעביר אמפטיה .הכוונה לא לעורר ציפיות אך לחוש את הצרכים – פיסת הומניות רגע לפני עלייתם לרכבות למחוז חפצן… הלא ידוע והלא ברור.
• הדבר הבולט הוא הסדר המופתי והשקט והפעולה המכוונת של הפולנים במדים. שוחחתי איתם על נקודת מבטם. הם מאד ריאליים, עושים הכול באהבה, ופה ושם,הם אומרים בשקט שהכול יכול להסלים ולהגיע עד אליהם – לפולין. 
• משיחות עם אנשים בתור והחדשים שמגיעים, ניכר כי נמלטו. המונים הגיעו לאחר ההפגזה ליד לביב. חלקם הגיעו מערים מזרחיות במחשבה שהגיעו לחוף מבטחים ואז נאלצו לנוע שוב, הפעם מחוץ לארצם.
• משיחות עם ארגוני מתנדבים, המוטיבציה לסייע בלתי ניתנת לתיאור.

מתנדבת:….חוויה מאוד משמעותית, בעיקר בבתי הנשים, שם התאפשר לנו להתקרב יותר לאנשים, גם לנשים גם לבני הנוער וגם לילדים הקטנים. אפשר לכתוב דברים רבים וארוכים אך, אם לתמצת, היה מרגש מאוד ואפשר לעשות עבודה נפלאה שם.

• פגשתי אישה שברחה מעיר מריאופול- עיר שהופצצה בצורה קשה ביותר. היא סיפרה על התמודדות עם הפגזות ופחד, וגם ששברה את כל החלונות בבית על מנת לא להיפצע מרסיסים. היא הצליחה למצוא מקום מסתור יחסית סביר ולברוח עם שלושת הילדים. בעלה נפצע כשהיה במטבח ואחר כך נהרג. היא עוד לא סיפרה לילדים והחליטה לשתף את ילדיה כשתגיעה למקום יותר בטוח וקבוע.
• פגשנו הרבה צעירות בדרך ונתנו להם הוראות איך לשמור על עצמם בסיטואציות חדשות. נתנו מספרי טלפונים אחת לשנייה.
• שאלו אותנו מאיפה אנחנו. וכשקיבלו תשובה, הם הופתעו וגם אמרו שאנחנו "יודעים מה זה מלחמה". הם הדגישו שזה לא מובן מאליו שאנחנו-ישראלים, באנו לעזור.
• גם כאן היו תורים ארוכים ומייגעים של הרבה שעות עם תינוקות ופעוטות על הידיים. זיהיתי צורך דחוף בארגון משחקייה או שיטוט של ליצנים להעסקת הילדים. מצערת מאוד ההתאבנות של הילדים – שקטים ומכונסים בעצמם, מנותקים לחלוטין.

מתנדבת – הכשרות מקצועיות

• …הגיעו 9 איש דוברי פולנית למפגש שערך מעל שעתיים. אלו פסיכולוגים ממוצא אוקראיני. לחלקם יש משפחות באוקראינה והם עצמם חשים חרדה וחוסר ודאות. הנושאים שהועלו היו בעיקר סביב דילמות בטיפול בנשים וילדים. הובע חוסר אונים רב מול הטראומות הקשות. 
• העברתי כלים וטכניקות התערבות לשעת משבר.  הקבוצה השתתפה בערנות רבה ושיתפה בסיפורים אישיים ובהבאת סיטואציות טיפוליות אותן ניתחנו. המפגש היה מצוין. לא רצו שאלך וביקשו עוד. נפרדנו בחום. כולם ביקשו שנתחבק. ניכר כי צמאים לסיוע, מוצפים מאד ואסירי תודה. הגיעו במיוחד בשעות הערב, לאחר העבודה. מבחינתי, חשתי תרומה רבה לקהילת אנשי מקצוע בסיטואציה קשה ואני שמחה שיכולתי לתרום מהידע המקצועי שלי ומניסיוני הרב בתחומי טראומה ומשבר.

מתנדבת:

• ….קרקוב מלאה בפליטים אוקראינים בכל מקום. הכיכר המרכזית, תחנת רכבת, מלונות ודירות מלאים בפליטים אוקראינים ששורדים בכל רחבי העיר בתנאי זוועה ומודים על הכל לעם הפולני. הפולנים דאגו לפליטים הללו למקום לינה ולמזון, והכי חשוב, לביטחון.
• הגעה לגבול מדיקה – מרגע הירידה מהאוטו אני נכנסת אל תוך שביל שבצדיו אוהלים עם שפע מוצרים לתינוקות וילדים, אוכל, שתייה, ממתקים, מוצרי טיפוח וכו'. קצת מרגיש כמו שוק, אולי כמו "מיני הפנינג". אחרי שלוקחים רגע, מבינים שאלו מתנדבים המפעילים אוהלים ובכתבי יד רושמים באוקראינית – חינם (מרגש…). לאחר שמתקדמים קצת, רואים גדר שמשם עוברות כל אותן פליטות ומשם מגיעה הצמרמורת.
• טסקו – מרכז פליטים מרכזי, אליו מגיעים מאות אוטובוסים מידי יום עם הפליטים. לאחר ההגעה הם נרשמים, מקבלים צמיד ומספר חדר. מדובר בקניון שהוסב למחנה פליטים ואחדים הן חנויות ריקות שקיבלו מספרים. כאן המקום בו לראשונה הפליטים מקבלים מיטה (מתקפלת, כמו בחוף ים) ומתחילים להבין מה הם עברו. כל חדר מחולק לפי המדינות אליהן הפליטים מתכננים להגיע, ושם עוזרים להם להגיע לאותן מדינות. חנויות/חדרים, ממוספרים לפי המדינות. למשל: כל מי שנוסע לגרמניה, הולך לחדר מספר 8. חדר 13 – הוא החדר הכי גדול עם מספר מיטות עצום, כ-150 מיטות של אנשים שאינם יודעים לאן פניהם. שם יש להם מספר ימים בודדים להחליט לאן להמשיך ואם לא, מפנים אותם לקרקוב או לורשה. מקום קשה… מכיל הרבה סבל וכאב.
• במהלך עבודתי בקורצ'ובה, אני נכנסת לאחד החדרים ומזהה שני ילדים קטנים שמחפשים את אימם. מסריקה מהירה אני מבינה כי אין אמא בסביבה. כאשר אני ניגשתם אליהם אני שואלת את הילד הגדול, איפה הבית שלך? והוא עונה לי: "בבית. אבל בבית יש טנקים שיורים עלינו". אני שואלת אותו, בן כמה אתה? הילד, ששמו נזר, שם בצד את העוגיה ומראה לי 3 באמצעותיו. נקרע לי הלב… אחותו, דאשה בת שנתיים בלבד.
• עזרתי לנזר ושדה למצוא את אימם. אלו ילדים ממושמעים, נתנו לי יד ויחד הלכנו למודיעין. שם, מספר פעמים הכריזו על אימם – מאמא אניה. כאשר הגיעה האמא, אניה, שוחחתי איתה והיא סיפרה שכאשר היא נמלטה עם שני ילדיה במכונית, נזר ישב מאחורה האמצע וראה טנק רוסי שהתחיל לירות על האוטו. מאז הוא מדבר על זה כל יום ומתקשה להרדם.
• אישה כבת 25 ששמה נטליה פנתה אליי בבקשה לסייע לה עם בנה בן ה 5.5 שלדבריה מאז יציאתה מאוקראינה נהיה אגרסיבי כלפי הסביבה. היא מגיעה באיזור לחימה – דונבס. איזור קשה ביותר. לדבריה, היא אינה מצליחה לשלוט עליו והיא פשוט חסרת אונים. שואלת מה לעשות?
  • שוחחתי איתה. כאשר התיישבנו התרשמתי שהיא באי שקט, אינה רגועה, אינה מצליחה לארגן את מחשבותיה ומבקשת עזרה עם בנה. לאחר שיחה קצרה היא מבינה שהיא בעצמה בחרדה. אני מסבירה לה שהיא משליכה את החרדה על הבן שלה והוא מוציא את זה דרך אגרסיה. כמו כן, אני מסבירה שילד שמוציא את הרגשות השליליים שלו – מתמודד היטב עם הטראומה. אך עלינו לסייע לו להוציא אותצם באופן תקין ונכון. בשביל לעשות את זה צריך לעבוד מהשורש – האמא.
  • לימדתי את האמא תרגיל שבו היא תתחבר לאדמה, אוויר, מים ואש. לאחר שביצעה את התרגיל נטליה מבינה שהיא רגועה ופנויה להמשיך. היא מבינה כמה היא משפיע על הילד וכמה היא מוצפת וחרדה.
  • היא משתחררת, מתחילה לחייך ולספר על עצמה ועל הילד. ממצב של חוסר אונים, אי שקט וחרדה היא עוברת לרוגע, חיוך והבנה. משם, עבדתי איתה על חיבוק הפרפר ונתתי כלים להתמודד עם מצבי חרדה בהמשך, לה ולילד.
  • בסוף השיחה, נטליה לקחה את ידי והודתה על הכל. אמרה שקודם היתה לה סטיגמה על טיפולים פסיכולוגיים אבל עכשיו היא מבינה את המשמעות והחשיבות. היא התחילה לספר סיפורים מצחיקים שחוותה בחייה, שהיא בעצמה אישה חזקה שתמיד עזרה לאחרים ועל החיים שלה שלפני המלחמה.
  • ערכנו שיחה על כוחות והעצמה. היא הצליחה לראות בעצמה את הכוחות והיכולות שלדבריה, לא ידעה שקיימים בה. היא הודתה שוב ושוב ושוב…
• במעבר גבול מדיקה – פגשתי אימא וילדה קטנה ועזרתי להן עם התיקים הכבדים. פתחתי את השיחה באוקראינית, ולאחר שאמרתי להן שאני בעצמי מאוקראינה האמא, מרינה, סיפרה שהן מגיעות ממחוז צ'רניהוב וכן על הדרך לכאן. היא סיפרה וסיפרה… אחרי שנוצר אמון, היא הסכימה להשאיר איתי את הילדה – מאשה, וללכת ולקנות סים קארד לססלורי שלה ולקחת כמה מצרכים חשובים להמשך.
  • בזמן הזה שוחחתי עם מאשה בת ה-,8 אשר סיפרה לי על בית הספר ועל הדרך שנמלטה מביתה. לדבריה, הספיקו להימלט בדקה האחרונה, לפני שפוצץ הגשר על ידי הרוסים, והדרך נהייתה מסוכנת ביותר. בדרך אל הגבול היא ראתה מכוניות שרופות בצידי הדרך, גופות של אנשים ובעלי חיים. היא סיפרה, מבלי ששאלתי אותה, ואני חזרתי ואמרתי לה שהיא בטוחה עכשיו. נתתי תוקף לרגשותיה ואמרתי שהיא נמצאת במקום בטוח. הסברתי שהן הולכות למקום שיוכלו לישון ולהתקלח. שם ישמרו עליהן והיא לא תפחד יותר. לאחר שאימא שלה חזרה, ליוויתי אותן לאוטובוס. בדרך, האמא סיפרה לי שהן נוסעות לגרמניה. היא יצרה קשר עם מתנדב שאותו היא לא מכירה ושאמור לקחת אותה ולמצוא לה מגורים. שוחחתי עם האמא, והסברתי שיכול להיות שבאירופה לא תמיד בטוח. סיפרתי לה תופעת הסחר בנשים ועל הצורך לשמור על עצמה ועל הילדה, ולא ללכת למישהי שהיא אינה מכירה. הסברתי לה שיש מקום מפוקח על ידי הממשלה הפולנית, שממנו ניתן לצאת לגרמניה וכך עדיף. כאשר היא נתנה לי חיבוק – היא הודתה לי על הדאגה. נתתי לה את מספר הטלפון שלי אליו תוכל להתקשר במידה ותצטרך הכוונה. הילדה חיבקה אותי ואמרה שיום אחד היאתחזור לפולין בשביל לבקר אותי, ושהיא לא תשכח אותי לעולם.
  • זה שאני גרה בישראל, לא היה רלוונטי באותו רגע…

מנהלת משלחת:

• סיכום ביניים מספר 2 – 28/5/22, מוצאי שבת, פרשת במדבר : השבת הצטרפה אלינו אורנה להדלקת נרות וארוחת שישי. במהלך השבת אורנה ועינת היו עסוקות בארגון הבית החדש והקניות. לינה המשיכה בשיחות טלפוניות עם מועמדות לשלטר וגם הוציאה את אחד הילדים מבית הספר למטרת בילוי. במהלך השבת (ועל אף שהייתה שבת..), היינו בקשר רציף עם אליסה במהלך המסע של לודמילה מטוניס לז'שוב. לינה שוחחה איתה כשהגיעה לשלטר הפולני וקבענו להיפגש אתה שם למחרת.
• נערכו מספר אינטייקים על מנת למצוא את הנשים המתאימות להכנס לשלטר. בסופו של תהליך, קלטנו 3 נשים עם ילדיהן. בשלב הראשוני, חברות המשלחת היו עסוקות במזעור נזקים. ברמה הקונקרטית, עסקנו ברכישת ציוד חסר ואבזור הבית לפי צרכיהן. בשלב השני, טיפלנו בצרכי התאקלמות – סיוע במיצוי זכויותיהן, הנגשת שירותים בקהילה וגיבוש תכנית התערבות מיידית עבור כל דיירת וילדיה.

מנהלת משלחת – המלצות :

• התערבויות של פסיכו-טראומה עם נשים וילדים : עבודה קבוצתית עם ילדים בכל הגילאים,
• *מפגשים קבוצתיים עם הורים – הדרכות בנושא טראומה והתמודדות עם מעברים (בהנחיית דר' רוני ברגר ומירי שקולניק סינדליס).
• *עבודה פרטנית עם אמהות שפנו לעזרה (דרך בית הספר ודרך קבוצות פייסבוק מקומיות).
• *העברת סדנאות תרפיה בתנועה ומוסיקה (גליה קרניאל), פעילויות הגנה עצמית (קטיה דרוסקוב), סדנאות ביבליותרפיה (דנה פולבר).

• הכשרות לגורמים טיפוליים בשטח –

• *הדרכה לכלל המתנדבים במעבר גבול מדיקה בנושא טראומה וטראומה משנית.
• *עבודה עם צוות חינוכי בבית ספר 16 אשר קלט מס' רב של תלמידים אוקראינים בכל שכבות הגיל. פירוט התערבויות בדו"ח טיפולי של מירי שקולניק סינדליס.

משלחת 4  – נקודות מדיווח מקצועי:

• התערבויות של פסיכו- טראומה: נערכו על ידי הגר, טניה, מרים, מאור וקטיה במעבר הגבול מדיקה בארבע משמרות ערב (17:00-00:00) ועוד משמרת לילה (00:00-06:00). ההתערבויות כללו מתן עזרה ראשונה נפשית: ונטילציה, קרקוע, תיקוף, מתן מידע והשבת השליטה.
• בנוסף, נערכו עוד שיחות אינטייק טיפוליות עם שתי הנשים שנקלטו לשלטר, ושיחות אינטייק ראשוניות עם עוד שלוש נשים. סך הוכל חמש נשים. ההתערבויות בטסקו שהתקיימו ביוזמת טניה ומרים כשלוש נשים. סה"כ: 38 נשים.
• יישוג: עבודת היישוג הייתה עם אינדיבידואלים וקבוצות השפעה והיא התקיימה בגבול, בטסקו, בבית הספר, מול המנהלת והמורות האוקריאניות, עם קבוצת מתנדבים מקומיים בפולמרקט, באיגוד האוקראיניים בפולין ובשלוחה בז'שוב, עם ארגוני מתנדבים מהארץ ובינלאומיים. היישוג התבצע בעזרת כל המתנדבות, ודרך הפגישות הגענו למעל ל-60 אנשים בעלי השפעה ומעמדות מפתח. בנוסף, קטיה ומאור ערכו התערבות לנערות ואימהות בבתים הפולניים באמצעות גישת גוף-נפש, שעסקה בשחרור מתח ואנרגיה, הרפיית הגוף והעצמה דרך מתודולוגיה של הגנה עצמית והצבת גבולות. סך כל משתתפות: כ-20 נערות ואימהות. סה"כ: 80 אנשים.

מתנדבת משלחת 4: 

• "הגענו הבוקר לאחר יומיים בפולין אחרי ביקור במחנה ובגבול ובבתי הפליטות הענקיים לשלטר שאנו מקימות. מרגישות התרגשות מהולה בדמעות ושמחה עצומה על הזכות שנתנה לנו כמשלחת להקים את המרחב המוגן הזה עבורן. אחרי סיור שטח ראשוני מבינות את ההזדמנות הענקית והאחריות והידיעה שנעשה את זה הכי טוב שאפשר כי כל אחת פה מביאה איתה תחום ידע מקצועי אבל הכי חשוב את הלב הענק שלה שנמצא במקום הנכון. בתום הנקיונות נתחיל לשבת על תכנית העבודה".

• "הדיירת נ' עברה מסע מפרך עם תינוקה בן החמישה חודשים על גבה. היא הופנתה אלינו וביקשה עזרה מהחילוץ ועד ההבטחה שיש לה מקום בטוח להגיע אליו. היא בדרך מהגבול וטניה שלנו מכינה לה מנה רוסית שלמדה מסבתה, כדיי שנ' תגיע לארוחה חמה וריח מוכר. דיירת שנייה בבית."

מנהלת משלחת – מתוך " תמונת מצב עדכנית נכון ל20.5.2022 "

• בשבוע האחרון ניתן להבחין בירידה משמעותית של כניסת אוקראינים לשטחי פולין (הפעילויות במעבר גבול מדיקה ותחנת מעבר טסקו הצטמצמו משמעותית).
• אנו מזהות תנועה הפוכה של אזרחים ואזרחיות אוקראינים בחזרה לשטחי אוקראינה.
• מהשטח נראה כי כרגע הנשים אינן נזקקות לעזרה חירומית ואנו מבינות שהן נמצאות בשלב התמקמות והתאקלמות בפולין. הצרכים המיידיים שלהן בשלב הזה עוסקים בבטחון בויציבות: מציאת קשרים חדשים בקהילה, תמיכה הדדית, רישום ילדים למסגרות לימודיות, מיצוי זכויות כפליטות וחיפוש עבודה ומגורים.
• בנוסף, הארגונים השונים אשר עובדים עם הפליטים וקולטים אותם בשעריהם לשהייה ממושכת, מעלים את הצורך המיידי בהכוונה ובהכשרה ובמתן כלים טיפוליים לעבודה עם הורים וילדים, לימוד שפה פולנית וקבלת כלים להתמודדות עם המציאות החדשה.

הכשרות מקצועיות – מספר התייחסויות של ד"ר רוני ברגר:

• קראקוב: סדנה למתנדבים מארגונים שונים שארגנה אוניברסיטה בשם Jagiellonian university. בסדנה היו 40 משתתפים, כולם עבדו עם פליטים באופן אינטנסיבי. הדגש בסדנה היה על כלים להתערבות מיידית עם פליטים בשלבים הראשוניים, ייצובם ומתן כלים להתמודדות. במקביל, הם קיבלו כלים אישיים וארגוניים כדי למנוע טראומטיזציה משנית ושחיקה. הסדנה הייתה פרקטית ויישומית והמושבים היו פנטסטיים. אחת הטענות של חלק מהמשתתפים היא שחבל שהסדנה לא ניתנה בשלבים מוקדמים יותר של הפלישה.
• הצטרפתי עם גליה ודנה לפעילות בבית הספר של דורותה, בה יש 68 ילדים אוקראינים. דורותה הכניסה לבית ספרה כמות גדולה של ילדים אוקראיניים. גליה ודנה התחלקו לשתי קבוצות ועשו פעילות בתנועה ובשיחה. הילדים, שנראו די אסופים, שיתפו פעולה ונראה כי מאד נהנו. אני איתרתי שלושה ילדים שנראו לי עם קשיים ושוחחתי אתם. רובם דיברו אנגלית, וכשהיה קושי, המורה האוקראינית שלהם תרגמה). מהשיחות אתם למדתי שלמרות שהם בתהליך של הסתגלות
• בוורשה: סדנה של 8 שעות עם 250 אנשי מקצוע, חלקם מטפלים אוקראיניים שנמצאים בפולין כבר שנים ומן הסתם, מקדישים את כל זמנם לעבודה עם פליטים. ניתנו להם כלים טיפוליים לעבודה עם פליטים, פירט השלבים השונים של השפעות פוסט-טראומטיות, כלים לעבודה עם ילדי פליטים במנוסה, כלים לטיפול בנפגעות פגיעה מינית, וכלים למניעת טראומטיזציה משנית ושחיקה.

• למחרת נסעתי ברכבת לקראקוב בכדי לתת יומיים של סדנאות לאנשי מקצוע, באוניברסיטת Jagiellonian , שהיא מנהלת מרכז לפליטות אוקראיניות. ערכתי שם סדנאות במשך יומיים (16 שע'), עם דגש על טיפול בפליטות שסובלות מטראומה ועם הדגמות של טכניקות טיפוליות. היו בסדנה 40 משתתפים מכמה מרכזים ואוניברסיטאות בקראקוב. גם הסדנה הזאת הייתה מוצלחת, וחלק גדול מהארגונים ביקש שאשוב. הבטחתי שלחלק מהארגונים אתן הדרכה אינטרנטית לגבי מקרים טיפוליים של פליטות, וילדים של פליטים. הם גם רצו שאאריך את הסדנה, אבל הייתי חייב לחזור ארצה.

אז במה לדעתי כדאי להשקיע:

• המשך של הכשרות והדרכות של ארגונים מקומיים.
• ברור של שיתוף פעולה עם העירייה כדי לייצר מרכז קהילתי
• עבודה בבתי הספר עם צוותים במטרה לתת להם כלים כדי להתמודד עם הילדים האוקראיניים
• עבודה פרטנית עם אימהות התלמידים (זיהינו אימהות שיש להם קשיים גם ברמה הפרטנית וגם ברמה ההורית)

ה. ארגונים שותפים, מסייעים למטה ולמתנדבי המבצע:

קואליציית ארגוני מבצע "באשר תלכי" ופרויקט ה SHELTHER–   (רשימה לא סופית)

• טופז בינלאומי – ליזמות וחדשנות חברתית (ע.ר) – יחידת IIR – Integrated International Relief
• ת"ג לפיתוח בינלאומי (עמותה בריטית – אמריקאית)
• חברת צלסיוס בינלאומי
• אורקה – ארגון עסקי בינלאומי לנשים ישראליות
• תכנית "פורט דה" לקידום והעצמת אוכלוסיות צעירות מרובות צרכים (טופז בינלאומי).
• המועצה הישראלית להתנדבות (ע.ר.)
• המטה למאבק בסחר נשים ובזנות (ע.ר.)
• לא עומדות מנגד (ע.ר.)
• איגוד היועצות לקידום מעמד האישה ברשויות המקומיות
• חטיבת "טופז- ברית עולם" ליזמות ופיתוח בינלאומי (טופז בינלאומי)
• ארגונים קהילתיים , יהודיים ולא יהודיים, וארגוני סיוע בינלאומיים באוקראינה ובפולין

מטה המבצע : אורנה אנגל, ד"ר הרב יוסי איבס, ד"ר מייק נפתלי, שמואל סורק, ד"ר רוני ברגר, ורדה ריבנפלד,.צוות המבצע: חנית חן, שריתה מאיה ממרוט, דמיר טיילב.

מטה ציבורי ותמיכה מקצועית (בשלבי המבצע השונים): אורלי כרמון , פרופ' רבקה לזובסקי, ד"ר עליזה לביא, יפעת קריב , מריה רדינסקי, זוהר נוימרק, ענת ליבנת, פרופ' אפרת ברוידא, ד"ר אפי הלפרין, שרון זוהר, דינה לוטטי, שני נרדימון, מור כהן, רן זולטק, אור אבו, נעמה גולדברג, רביטל בקשי,  ורד ששון, נעמה גולדברג, רונית בר, (רשימה לא סופית) ועוד.

מתנדבי משלחות הסיוע:

ג'סיקה שיימברג – ראשת משלחת החלוץ, אתי פסי, נטליה זלצמן.  מאי  שפירא – ראשת משלחת 2, ירין קליש, דר. פיטר הונימאן, אורנה אנגל, דר. רעיה לפידוס, ולריה צחובסקי, טניה לבריננקו, דר. איגור  בלייכמן. טל הוכמן – ראשת משלחת 3, אניה גבריאלוב, נדיה גולבץ, דר. אלכסנדר מנביץ, אנה פריימן. הגר ואן אק – ראשת משלחת 4, מרים גברעם, טניה  גלבוע גרינברג, יקטרינה (קטיה) דרוסקוב (סולולב), מאור ביצקוב. שרון רוזנפלד – ראשת משלחת 5, ריטה ברודניק, גליה קרניאל, דנה פלובר, מרים שקולניק, רוחמה פלג זיו, דר. רוני ברגר. תמר יהודית דרייפוס – ראשת משלחת 6, מוריה שרה ברמן, אלינה קוגן, עינת ארליך (לוי), לידיה שטרנברג. דקלה זיסמן – ראשת משלחת 7, איירין גורביץ, אורית קימל, תושיה פלד, מיא נגאדי, פרופ. גליה פורת. לקראת שיגור: נטלי ברוך – ראשת משלחת  8, יוליה פלג לוי, צפי שחם

תודות והוקרה:

תודתנו לכל המתנדבות והמתנדבים, שהתגייסו, חלקם מהיום להיום, עלו על טיסות הכי זמינות ופעלו ופועלים במסירות, באהבה אין סופית במן סיוע, מזור ותמיכה לפליטים, ובעיקר לפליטות, שכל עולמן חרב עד היסוד. זאת, בתנאי שטח קשים, במצבי דחק רגשי ופיזי, ימים ארוכים, בתנאי מזג אויר סוער וקר, ועוד.

^[1] Ukraine situation flash update No 15, 30. 05. 2022

^[2] Ukraine Situation – RRP – Inter-Agency Update Refugee Situation – Poland 17 /5/2022_Clean