בעוד יומיים אני מקיימת מפגש את הורים של כתה אחת, במפגש תהיה נוכחות אנג'לה (עובדת סוציאלית) ואחד מהמורים שהקימו את הבית ספר. ביחד עם אנג'לה אני אדבר קצת על הילדים, אסביר להם את התוכניות של בית הספר לעתיד, אנג'לה תדבר על המצב באוגנדה ועל אופציות שיש לילדים עם השכלה לעומת ילדים שלא סיימו בית ספר יסודי. המטרה של המפגש היא לעורר מודעות אצל ההורים לחשיבות של השכלה ולגרום להם להבין שכדי שלילד שלהם יהיו יותר אפשרויות בחיים כדאי להשקיע בו כספית. מכיוון שיש הורים שבאמת לא יכולים לשלם, בית הספר מוכן להרשות להם לשלם פחות ולהשלים את החסר מתקציבים שנועדו לבניית כתות. במקביל למפגש קבוצתי עם ההורים השבוע אנג׳לה ואני נתחיל ביקורי בית אצל תלמידים ספיצים, במטרה לראות איך המשפחה חיה והאם ביכולתם לשלם או לא.

לבית הספר יש תוכניות לקנות את האדמה לפני השלמת בניית הכתות. אני מבינה שאם צעד זה לא יעשה אין שום דרך לגייס להם כספים. שום ארגון אפריקאי או בינלאומי לא היה תורם לבניית בית ספר על אדמה שכורה. ההנהלה באואזיס מבינה את זה ועושה מאמצים להשיג בעלות על השטח. חשוב לי לציין שהתלמידים מאד אוהבים את בית הספר והם מכבדים את המורים שלהם. יש הרבה בתי ספר יותר טובים ויותר מקצועיים באזור, אבל רובם רחוקים מבתיהם של התלמידים וגם יקרים יותר. אם אואזיס לא היה קיים, הרבה מהתלמידים היו יושבים חסרי מעש ומטיילים בכפר. בנוסף, קיימת תוכנית להפוך את גן נצרת לבית ספר יסודי, מאחר והגן מתפקד בצורה מסודרת והשטח שייך לו- ברור שכדאי לעשות מאמצים במטרה לקדם אותו יותר מאשר את אואזיס- אבל בנייה של בית ספר יסודי תקח כמה שנים טובות. הילדים הנוכחים של אואזיס כבר לא יכנסו לבית ספר שיוקם בנצרת וOazis הוא האופציה היחידה שלהם כרגע.

אני לא מאמינה שאפשר להפוך את אואזיס לבית ספר מצוין תוך זמן קצר- יש בו כל כך הרבה דברים שלא מתפקדים בכלל- אבל אני כן מאמינה שאפשר לעזור לו להתקיים ולשפר אותו בצורה משמעותית כדי שלילדים יהיה לאן ללכת כל יום. חשוב לזכור שבית ספר הוא הרבה יותר מהשכלה לימודית, אלא גם מסגרת חברתית שמאפשרת לתלמיד להיות ילד ולא להיכנס לשוק העבודה בגיל 8.