ככל שאני נמצאת פה יותר אני מרגישה שאני מכירה עוד ועוד צדדים במקום ולומדת עוד על האנשים והפעילות שנעשית כאן. זה כיף להרגיש איך האינטראקציה היומיומית ממלאת אותך באנרגיות חדשות שנותנות כוח להמשיך.

בסוף השבוע נסעתי עם שמים, העוזרת החדשה של ד״ר קיזיטו, לשוק האומנות באנטבה כדי לראות אם יש ביקוש למוצרים שקבוצת הנשים מייצרת. סיפור החיים של הבחורה הזו הוא מרתק ונראה שהיא חדה ומלאת אמביציה. באחד הדוכנים המוכרת התלהבה מהתכשיטים הסרוגים שאביטל לימדה להכין וביקשה לעשות הזמנה של 15 סטים של תכשיטים (שרשרת, צמיד ועגילים)! הסתובבנו בכפר והלכנו לבתים של הנשים מהקבוצה שיכולות להכין את השרשראות כדי שיכינו את ההזמנה תוך שבוע. הן נרתמו למשימה מיד והגיעו ביום שקבענו והכינו במהירות רבה תכשיטים מקסימים.

מדהים לראות שאף פעם לא יודעים מה תהיה ההשפעה של הפעולות שעושים ולכן צריך פשוט להאמין שמשהו מהדברים שאנחנו עושות כאן יכול להביא תועלת.

בהסתכלות לאחור על התנהלות הקבוצה כשרק הגענו אני נזכרת כמה היתה חסרה הבנת המטרה שלשמה הנשים מגיעות למפגשים. עם הזמן ראיתי איך הנשים נעשות מעורבות יותר בתהליך ונדמה שהמוטיבציה שלהן להתמיד ולעבוד ביעילות עולה. נדהמתי לראות כמה מהר הן תופסות את שיטות הסריגה החדשות וחלקן כל כך שקועות במלאכה שלא שמות לב שהחושך ירד וצריך ללכת הביתה:-)

אני מרגישה שנפתח כאן פתח לתהליך משמעותי וכולי תקווה שהן יצליחו לעבוד יחד במטרה לקדם את חינוך הילדים שלהן.